תמ"א 38 - רקע כללי

תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. התכנית אושרה על ידי הממשלה בשנת 2005. מטרת התכנית היא עידוד חיזוקם של מבנים קיימים נגד רעידות אדמה. במרץ 2010 אישרה הממשלה (במסגרת תיקון 2 לתמ"א 38) גם את אפשרות הריסת הבניין הקיים ובניית בניין חדש תחתיו תוך שמירה על הזכויות מכוח תמ"א 38.

במסגרת תיקונים 3 לתכנית הוסדרו זכויות הבנייה בפרוייקטי הריסה ובנייה בצורה מפורטת יותר וכן עודכנו במסגרת תיקון 3א' לתכנית. כמו כן, הורחבו זכויות הוועדה המקומית ובוצעו תיקונים נוספים.

לתכנית נעשו מספר תיקונים וחוקקו הוראות חוק משלימות, שמטרתם לכלול במסגרת תמ"א 38 בניינים נוספים ולעודד את ביצוע התכנית, כגון הקלות מס, מתן פטור בחוק התכנון והבניה מחובת יצירת מקומות חניה (שלאחר מכן בוטל במקרים שונים על ידי ועדות תכנון שונות).

​

תחולת תמ"א 38

תמ"א 38 חלה בכל הארץ על מבנים קיימים שהיתר הבנייה להקמתם הוצא לפני ה-1 בינואר 1980. מבנים אלה אינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, בכפוף לחוות דעת מהנדס מוסמך, בהתאם להוראות תמ"א 38.

ישנם חריגים לתחולת תמ"א 38, למשל, מבנים שבהתאם לתכנית בניין העיר החלה עליהם גובהם אינו עולה על 2 קומות - כולל קומה מפולשת (קומת עמודים) ולא כולל קומה חלקית על הגג - ששטחם אינו עולה על 400 מ"ר עיקרי ושירות. למשל, רוב הבתים הפרטיים. ישנן תכניות מפורטות שהוכנו בערים מסוימות המחריגות את תחולת תמ"א 38 ביחס למקרים בהם בנוי בפועל בית שגובהו אינו עולה על 2 קומות ושטחו אינו עולה על 400 מ"ר, אף אם על פי תכנית בניין העיר החלה על הבניין ניתן לבנות מבנה העולה על הגודל האמור.

על פי סעיף 23 לתמ"א 38, ועדה מקומית ו/או מחוזית רשאית לקבוע כי בשל התנאים הייחודיים של ישוב או חלקים ממנו נדרש להתאים את הוראות התמ"א 38 ולאשר תכנית מפורטת שמטרתה חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, שתגביל את הוראות תמ"א 38 ו/או תקבע הוראות ספציפיות שישנו אותה ביחס לאותו ישוב או חלקים ממנו. הוראות אלה יכולות לשנות את הוראות התמ"א 38 לעניינים אלה: שטחי בניה, יחידות דיור, גובה בניה, קווי בניין, עיצוב אדריכלי ותקני חניה.